יום 1, 2 תל-אביב, בנגקוק

יצאנו מהארץ ב-10 במרץ, בטיסת לילה ישירה לבנגקוק. חשתי נרגשת. במיוחד לאור העובדה שבתאילנד לא ביקרנו כבר 15 שנה ובנגקוק חרוטה בזיכרוני כעיר מלהיבה. עם זאת, מחשבות על ווייטנאם נקשרו אצלי תמיד עם מלחמה מרה, רעש מדחפי מסוקים, השיר מהמחזמר שיער,  "Manchester England England, Across the Atlantic Sea…" והשאלה השזורה כחוט השני במחזמר: מה לעזאזל חיפשו שם האמריקאים, אלפי קילומטרים ממולדתם? ו...קמבודיה, זכורה לי בהקשר של רצח עם בהובלת אנשי הקמר רוז'...

כך שציפיותיי מהטיול נחלקו בין הנאה מהקסם התאילנדי לרצון להכיר טוב יותר את ההיסטוריה והתרבות של המדינות האחרות ועל הדרך לגלות אוצרות טבע ואנשים.

פתח דבר - וויטנאם, קמבודיה ותאילנד

רשמי מהטיול שלנו בווייטנאם, קמבודיה ותאילנד לצד פניני מידע היסטורי והווייתי אותו שמענו מפי אייל סידס ו/או ליקטתי מהאינטרנט.

קריאה מהנה,

לאה 

בית-התפוצות וחברת 'אופקים' משתפים פעולה

בקיץ האחרון החל שיתוף פעולה בין בית-התפוצות לבין חברת 'אופקים נסיעות ותיירות'. הביטוי המוחשי הראשון לשיתוף פעולה זה התקיים בתחרות 'אוצרות בתפוצות', שעלייה הכריז בית התפוצות. התחרות כללה שני שלבים בפיצוח חידה, שאותה חיבר החידונאי דן חמיצר. את הפרס למשפחה הזוכה, ארבעה כרטיסי טיסה לספרד וסיור בעיר טולדו, תרמה חברת 'אופקים נסיעות ותיירות'.

בואו נדבר קצת על קניות, בלונדון.

תקראו לי בינונית, רדודה, שטחית, בלונדינית, תקראו איך שמתחשק לכם אבל אני אוהבת לקנות בחו"ל.

אוהבת לחזור לחדר בסוף יום עם כמה שקיות ביד, אוהבת שהמזוודה כבדה לי בדרך הביתה ואוהבת לפתוח אותה מול הארון.

אני מכירה את האמריה הרווחת ( בעיקר בין אלה שלא רואים ריאליטי ), שקניות אפשר לעשות בארץ וחבל לבזבז את הזמן בחו"ל.

אפילוג - 24 ביולי, 2014 תל-אביב

נחתנו בארץ בבוקר יום חמישי 24 ביולי ב-5 בבוקר והספקנו לראות את הזריחה על בוקר חדש בישראל.

אינני יכולה שלא לחתום מסמך זה ללא עוד שיעור מרענן ידע של סיגל היקרה. אי לכך אציין כי פתחתי בפרולוג ואני מסיימת באפילוג ולא באחרית דבר בגלל ההקשר השפתי. אני בבורותי לא ידעתי על ההקשר של הענקים מהמיתולוגיה היוונית, האחים פרומתאוס ואפימתאוס, לעניין.

22 ביולי, 2014 קזבגי – יום טיול ברכבי 4X4 בקווקז הגבוה

פתחנו את היום עם חיוך רחב, ואיך לא – ר' מי חשף את כיפתו בפנינו כבר בדרכנו לחדר האוכל, הקזבגי בכבודו ובעצמו. ארוחת בוקר עם נוף כזה – לא צריך יותר מזה כדי לחגוג יום נישואין J

לאחר ארוחת הבוקר יצאנו למרתון....(:. לא ברגלינו... אלא במיני ואן 4X4, בתוך נוף ירוק ויפהפה של הרים, מפלים, פרחים ומצוקים. עלינו על הרכבים ונסענו אל מעבר הגבול לרוסיה –  מעבר Dariali אציין כי מעבר הגבול הוא חד כיווני היות וגיאורגים אינם מורשים לעבור לרוסיה. בקרבת מעבר הגבול שוכן מנזר ששמו, Dariali Monastery of the Archangels Michael and Gabriel.

מנזר, מעבר...סיגל בינתיים מספרת לנו שאנו עומדים על שיא הקימוט האלפיני, הלא הקווקז הוא חלק משרשרת ההרים הגדולה שנוצרה בעקבות קימוט זה וכוללת גם את ההימלאיה והאלפים. רכס ההרים נוצר בעקבות התנגשות טקטונית שבין הלוח הערבי שזז צפונה, ללוח האירו-אסייתי. האזור כולו, במיוחד רכס הרי הקווקז הגדול נתון גם היום לרעידות אדמה קלות בשל הפעילות הטקטונית הענפה שבו ויש כאן סיכון למפולות סלעים. כמו הגיאורגים, גם ההרים - יש בהם נינוחות רבה, אך גם דריכות...

התחנה הבאה שלנו היתה מפל קטן וחביב אליו צעדנו בין ההרים. שימו לב בתמונה לצמח ההרקליאון, הסוכך הענק המתנשא לגובה של יותר משני מטרים. בארץ אתם ודאי מכירים את הסוככים הנמוכים...ר' מה "קצת" יותר מים יוצרים – גן עדן לפרחים וצמחים.

21 ביולי, 2014 בקוריאני – קזבגי

הלילה ירד גשם, והרבה מאוד גשם.

עיירה חמודה היא בקוריאני, יצאנו ממנה בבוקר לכיוון בורג'ומי ומסביב חזינו בפריחה נהדרת! השהיה באזור הקווקז הקטן גילתה בפנינו אינסוף פרחים, יערות ואף תותי שדה. ממש אחו הפורח בשלל צבעים, כאן ראינו את לשון הפר, בוצין, עולש, חבלבל , פעמונית, (בתמונה מימין), ועוד. 

במהלך הנסיעה מבורג'ומי מזרחה לכיוון גורי (כל הדרכים מובילות לגורי...), סיפרה לנו סיגל על פלג קיצוני באסלאם, שהזכיר לי...מקצת מהמוכר...ותשפטו בעצמכם. מדובר ב'חשישיים' Hssassins, שהם חברי פלג חשאי של כת האיסמאעיליה המוסלמית, שפעל בפרס ובסוריה בין המאה ה-11 וה-13, והפיל את חתיתו על ארצות המזרח. אנשיו של פלג זה נודעו באכזריותם ובמנהגם לחסל את אויביהם הפוליטיים והדתיים (בעיקר מוסלמים). הם התפרסמו בעולם בעיקר בשל המיתוסים שדבקו בהם. מספרים כי שמם ניתן להם על סמך הסיפור כי הפדאיון (המתנדבים) שסיכנו את עצמם בשליחויות הרצח נטלו קודם לצאתם מנת חשיש כדי להשתכר ולעורר בהם הזיות בהן חזו בגנים נהדרים וטעמו את טעם בתולות גן עדן – ואף הובטח להם כי ישכנו במחוזות אלו לנצח אם יבצעו את מלאכת הרצח באמונה. חסן אבן-צבאח, אחד ממנהיגה של הקבוצה, אימץ את שיטת ההתנקשויות כחובה קדושה במלחמתו נגד הטורקים הסלג'וקים ובעלי-בריתם הח'ליפים הפאטמים המצריים.

20 ביולי, 2014 בקוריאני – מערות וארדזיה – אחלציחה – בקוראיני

ביום זה נסענו דרומה מבקוריאני אל עיר המערות של וארדזיה (Vardzia) שהיא עיר שלמה החצובה בתוך מערות בסלע בצידו של הר ארושלי בדרום גיאורגיה, ליד אספינדזה, כ-10 ק"מ מהגבול הטורקי.

עמדנו נפעמים למרגלות המצוק האדיר, בינינו הפריד הנהר ואנו הבטנו משתהים לנוכח פתחי המערות הרבות החצובות בסלע, ונפרשות על פני כמה קומות. ברקע נשמעה שאלה – "איך עולים לשם?" בזהירות (J. ראשית, נסענו אל החניון, שנמצא מעבר לגשר ובו עמדה המסעדה, שבה נסעד את ליבנו לאחר מסלול המערות. משם עלינו, מי ברגל מי במיניבוס אל תחילת המסלול. צעדנו אל אזור הכינוס המקורה לעיר שם שמענו הסבר על מה שעומד בפנינו.

19 ביולי, 2014 כותאיסי – בורג'ומי - בקוריאני

נפרדנו מצחלטובו ויצאנו לביקור בכותאיסי הסמוכה והעיר השנייה בגודלה בגיאורגיה עם קרוב ל-300 אלף תושבים. מבחינה גיאוגרפית העיר שוכנת מצפון לרכס הקווקז הקטן (ר' מפה מעלה), על שתי גדותיו של הנהר ריוני, ומרוחקת 221 ק"מ מערבית מטביליסי. הנשיא לשעבר סאקאשווילי, העביר לכאן את משרדי הממשל כדי לפתח את האזור וגם כדי להפגין נוכחות קרוב לאבחזיה.

בכותאיסי הייתה מרוכזת הקהילה היהודית הגדולה ביותר במדינה עם כמה עשרות אלפי תושבים ואילו היום היא מונה רק כמה עשרות משפחות בודדות. בעיר ניצב עדיין בית הכנסת המפואר של הקהילה, שנחנך ב-1887, השלטונות המקומיים מטפחים את הרכוש הציבורי היהודי גם בהיעדר קהילה מאורגנת.

18 ביולי, 2014 טביליסי – גורי – צחלטובו

בוקר חדש העיר על העולם ואנו לצערנו התבשרנו על כניסתם של כוחות יבשתיים ישראלים לרצועת עזה. אי אפשר להתנתק ממדינתנו, הדאגה והתפילה לשלומם של חיילי צה"ל מלאה לבבות כולנו. בנוסף, להבדיל, שמענו כי באוקראינה יורט מטוס נוסעים מלזי, שטס לתומו בשמיה. היירוט כפי הנראה לא ארע בשוגג.292 נוסעים נפרדו מהעולם. לא פשוט להיות כאן בניכר, בטביליסי היפה, עם הגיאורגים הנחמדים הללו....כשהמחשבות בארצנו הקטנטונת ועם בני משפחתנו שנשארו במולדת. עם זאת, בתוך כל החדשות, אנחנו כאן ועכשיו בגיאורגיה ארץ רוויות כובשים ומלחמות, אך אוהדת מושבעת של ישראל. ר' הדגלים המתנוססים בחזית האוטובוס בו נסענו – שלובים זה בזה ללא מורא.

תחילה עשינו דרכנו 20 ק"מ צפונה מטביליסי. במבט על הרכבים השתהיתי בעניין מיקום ההגה והנהג -  בחלקם של הרכבים הנהג ישוב משמאל ובאחרים מימין. סיגל אמרה שזה רק בגלל שאין אכיפה ולמעשה אין חוק בעניין. 

17 ביולי, 2014 טביליסי – חבל קאחתי

יצאנו מטביליסי מזרחה אל המחוז המזרחי ביותר של גאורגיה – חבל קאחתי. חבל זה טובל בכרמים ויקבים רבים ולא בכדי כונה על ידי ידידנו אוהב היין, א. דיומא "הגן הגדול". הגיאורגים הם עם שמח, הגאה במולדתו ורואה בה את ארץ מקור היין. ואמנם, ארכאולוגים והיסטוריונים מציגים מספר עדויות להיותה של גאורגיה מולדת היין, החשובים שבהם הם כלי קיבול ליין (פיטסים מחרס) ותוצרתו שגילם אלפי שנים.

בדרך מהמלון אל מחוץ לטביליסי אנו חולפים על פני פסלו המוזהב של המלך "דוד הבנאי", שחי במאה ה-12 ומסמל את תור הזהב של גיאורגיה. דוד, מבית בגרטיוני, היה מלך הממלכה הגאורגית המאוחדת משנת 1089 ועד 1125 ונחשב לגדול המלכים הגאורגים, והמוצלח ביותר מבין השליטים במדינה. תקופת שלטונו השפיעה על התפיסה הלאומית של הגאורגים.

סיגל מספרת לנו בדרך על אהבתה לקווקז, אהבה המשתקפת בידע הרב אותו היא חולקת עמנו, בכבוד שהיא רוכשת למקומיים ובהערכה להיסטוריה שלהם. היא יצאה בשנת 99, לבדה, לטיול ממונע הסובב את הים השחור דרך המדינות המקיפות אותו – טורקיה, גיאורגיה, רוסיה, אוקראינה, רומניה ובולגריה. 

הרהורים לפני הטיסה

16 ביולי, 2014 תל-אביב-טביליסי

אנחנו יוצאים הערב לגיאורגיה ברגשות מעורבים וממש לא בגלל המדינה אליה אנו נוסעים. מצד אחד אנו בציפייה לקראת הפתעותיה של ארץ חדשה ומאידך, מהססים באם לעזוב את הארץ בימים אלו של מבצע צוק איתן בעזה. רקטות נופלות במדינתנו הקטנה, כיפת ברזל אמנם פועלת במרץ אך אנו חווים קשיים וגם סכנת חדירה לגבולותינו באמצעות מנהרות תקיפה תת-קרקעיות. אנו עומדים בערב בו קיימת מחלוקת באם להיכנס קרקעית או להסתפק בהפגזה אווירית וימית....התלבטות לא פשוטה.

השעה 17:00 ואנו יושבים בטרקלין דן המשופץ על כוס קפה ומשקיפים על ההתרחשויות והתנועה בשדה בשעת אחה"צ זו שלפני הטיסה, כשאיום הטילים אינו פוסח גם על נתב"ג. ברמקול מודיעים על טיסת ישראייר לטביליסי...וההיסוס נשאר מאחור. עלינו. ה-GPS  במטוס מורה לנו את המסלול, צפונה מנתב"ג לכיוון לבנון וסוריה עם חיתוך חד לקפריסין ומעבר מעל טורקיה, בסה"כ שעתיים ורבע טיסה.

פרולוג

"אגדה גאורגית מספרת, כי לאחר שסיים אלוהים לחלק את אדמות העולם לאומות השונות הגיעו בני העם הגאורגי מתנשפים ומזיעים ושאלו את אלוהים היכן חלקת הארץ המיועדת להם. ענה להם אלוהים, עכשיו נזכרתם, היכן הייתם עד עתה? ענו לו הגאורגים, היינו עסוקים בהרמת כוסיות צ'אצ'ה לחייך ולמפעלותיך הגדולים. אלוהים הבליע חיוך בזוויות פיו ואמר: כל שנותר זו אדמת גן העדן שייעדתי לעצמי, אך אעביר לכם את הזכות לגור בגן העדן". מתוך "מסע אחר"