יום רביעי, 25 במרץ 2015

יום 13 בדרך לבנקוק ומשם הביתה

המסע לבנקוק היה ארוך ובמידת מה מייגע. גם אם נסענו באוטוסטרדה,המהירות המותרת לאוטובוס (הקפוא והקטן כמעט מכפי מידותינו עם שלל תיקי הקיפלינג) היתה 90 קמ"ש.
בכל פעם שהנהג עבר על המהירות המותרת נשמע תקתוק שמנע זאת ממנו....אז קפאנו וזחלנו והתווספה אף תאונה...שייצרה פקקים כך שהיה מצב של 4 שעות ברכב ללא עצירה.
במקום זה ברצוני לציין לשבח את הקבוצה, שחבריה שמרו על מצב רוח טוב ואופטימיות אדירה.
וגם אם הקור לעצמות חדר
והלחץ לשירותים גבר...לא נשברנו....
ואפילו גילה לא התפתתה לנסות את ההצעה של לאה לונדון הג'ינג'ית, שחלקה עמנו את שאתם רואים בתמונה משמאל (ולא זו לא מפת ישראל).


הגענו לשדה יבשים אך מרוצים...וארזנו לבד...בשלום.  

יום רביעי, 18 במרץ 2015

יום 11 – 12 קו צ'אנג (אי הפיל)



לא ניתן להיפרד מקמבודיה ולא להתייחס ולו בכמה מילים לתקופת משטר הקמר רוז' ולשואה הקמבודית. אז ממש בקצרה:
ב-1975 לאחר עזיבת האמריקאים משתלט פול פוט על קמבודיה ונכנס לפנום פן. במהלך 4 השנים הבאות משטרם של פול פוט ואנשי הקמר רוז' הקומוניסטים נגרם מותם של כחמישית מן האוכלוסייה ברעב וברצח סלקטיבי- בין 1.2 מיליון ל-2 מיליון אזרחים. בסיומה של התקופה כמעט ולא נשארו בקמבודיה אנשים משכילים. ב-1978 פלשה וייטנאם לקמבודיה והביסה את צבאו של פול פוט, ב-1989 עזב החייל הווייטנאמי האחרון את אדמת קמבודיה. אך רק ב-1993 התקיימו בקמבודיה לראשונה בחירות דמוקרטיות.

יום רביעי, 11 במרץ 2015

יום 10 סיאם ריפ, מקדשי אנגקור

הבוקר נסענו כעשר דקות אל שערי אתר מקדשי אנגקור.
מקורה של המילה "אנגקור" הוא בסנסקריט ומשמעותה - עיר. משמעותה של המילה "וואט" היא מקדש. זהו המקום המטויל ביותר בקמבודיה. בכניסה מצטלמים – עם חיוך של ה- Life (J, ומקבלים תעודה אישית המלווה אותנו למשך היום כולו, ונמצאת בהיכון לביקורת כרטיסים. אנחנו נענו במתחם בעזרת מיניבוסים אך בהחלט ניתן לבצע זאת עם הטוקטוק המקומי, אופנוע הרותם אליו כרכרה קטנה.

יום חמישי, 5 במרץ 2015

יום 9 סייגון, קמבודיה, סיאם ריפ

הבוקר נפרדנו מווייטנאם וטסנו לסיאם ריפ אשר בצפון מערב קמבודיה. בשדה הקטן צעדנו אל הטרמינל ברגל ושם הגשנו בקשה לויזה. מולנו ישבה סוללה של פקידים אדישים, שהעבירו כל דרכון ודרכון מאחד למשנהו בשרשרת פעולות, בשעמום אין קץ. הופתענו שלבסוף ההליך היה מהיר יותר מאשר זה שארע בכניסה לווייטנאם.
באוטובוס שהמתין לנו פגשנו את המדריך המקומי מיסטר ביסט, שקיבל אותנו באנגלית טובה מאוד, בברכת ברוכים הבאים לקמפו'ציה (אח"כ סיפר לנו שאנגלית הם לומדים אחד את השני. כל מי שהולך ללמוד מלמד גם את חבריו), ושמנו פעמנו אל אגם טונלה סאפ (Tonle Sap).